כיוון שמכירת חמץ הנו דבר מעשי, אין דברים שבלב מבטלים מעשה ודיבור כאשר אדם עושה מעשה בעת מכירת החמץ. לכן המכירה תקפה גם לא משגיחין כל כוונת הלב באם בלבו לא רצה בעצם למכור את החמץ לצמיתות.