הנוסע לטייל וחושש שלא יוכל לעצור על מנת שיוכל ליטול ידיו, ומאחר ומדובר בנסיעה ארוכה בוודאי ירצה לאכול תוך כדי נסיעה, יכול ליטול ידיו לפני צאתו לדרך ולאכול לחם, ואחר כך יוכל להמשיך לאכול במהלך הנסיעה ולאחר שיסיים לאכול יברך ברכת המזון. אולם אם נגע בדרך בדבר שאינו נקי כל כך נתחייב שוב בנטילת ידיים.  החונה ליד אגם או נהר ורוצה לאכול, יכול לטבול את ידיו במים, או ישאב מים בכלי ויטול. גם כשטובל ידיו יברך "על נטילת ידיים" ולא "על טבילת ידיים", אלא אם כן המים מלוחים ואינם ראויים לשתיה.